אלימות היא איום בכל מקום. החדשות, למשל, דיווחו על אלימות במשפחה כמעט כל יום. יש לנו גם מספר אירועים בנוגע לאלימות בבית הספר בה מעורבים תלמידים. ויש גם דיווחים על אלימות שקורה במקום העבודה.
על המעסיקים והעובדים לעבוד יד ביד למניעת אלימות במקום העבודה. אזהרה פשוטה וענישה מקבילה לא יהיו יעילים כמו התמודדות עם הסימנים, הסימפטומים ואירוע האלימות בפועל. בעיני מרבית המעסיקים תפקיד המשטרה.
צוות תגובת חירום
אך יש לממש אחריות משותפת של ההנהלה והעובדים על מנת לטפל ולמנוע אלימות בעבודה. חוץ מזה, מי ירצה שאלימות תתרחש ליד התא שלו או מקום העבודה שלו? יש לך עבודה להתמודד ואתה לא רוצה להכביד עלי אלימות. בדיוק כמו צוות חירום, החברה צריכה להיות אלימות מניעה ואת צוות תגובה המורכב של עובדים אשר ידווחו תקריות וסימנים לניהול לפעולה נכונה והולמת.
אז איך נמנע מאלימות שקורה במקום העבודה? להלן מספר טיפים ועצות למניעת התרחשות מקרים כאלה בחברה שלך.
למנוע כניסת אלימות לחברה. זה לא רק כדי לבדוק אנשים שנכנסים ויוצאים משטח העבודה. זה מתייחס גם לשכירים חדשים. על מחלקת משאבי אנוש לבדוק את הרקע של כל מועמד לגבי אירועים אלימים שדווחו על המועמד. לרוב המבקש היה מסתיר את רישומו המשטרתי מחשש שלא יקבל את העבודה. אז תפקידם של אנשי משאבי אנוש לערוך חקירת רקע כדי לוודא שהשכר החדש לא יהווה איום על עובדים אחרים.
לתפוס עובדים שעושים שימוש לרעה בחומרים אסורים
ערכו סינון ובדיקות אקראיות לעובדים. אתה יכול לעשות זאת מחוץ לבדיקה הגופנית השנתית כהפתעה לתפוס עובדים באמת מתעללים בחומרים אסורים. אם נבדק חיובי, העובדים צריכים לעבור שיקום לצורך אמצעי תיקון. בשלב זה אין צורך לפטר את העובד אם לא עשה נזק לחברה.
שמור על קווי תקשורת פתוחים. עודד את העובדים לדווח על כל סימני איום מצד עובדים משותפים. סימני איום יכולים לכלול תקיפה מילולית או בכתב מצד עובד משותף, הערות מיניות למין שני, וכן הלאה. בסימנים אלה יובילו בסופו של דבר לאלימות במקום העבודה, ולכן מניעה עדיפה על תגובה. וודאו כי העובדים יודעים למי לפנות כדי לדווח על התנהגות כזו.
מניעת אלימות בעבודה היא מאמץ מתמיד של מעסיקים ועובדים כאחד. ההשתתפות של כולם תבטיח שאיום כזה לא יקרה במקום העבודה שלך וכך התפוקה לא תפגע בקרב העובדים. לאחר שזוהה איום, ולמרבה הצער, התרחשה אלימות במקום העבודה שלך, על החברה לפנות לרשויות המקומיות בנוגע למצבים שאינם יכולים לטפל בהם יותר או שאינם יכולים לשלוט בהם יותר.