גזאל הוא צורה מסורתית של שירה פרסית שנכתבה בדרך כלל על ידי מיסטיקנים במאות ה -13 עד ה -16. זה הפך פופולרי בעולם המערבי על ידי גתה במאה ה -19.
זה לצד זה רעיונות סותרים
הגזאל מורכב מחמישה מצמדים נוספים אשר נושאיהם עוסקים בדרך כלל באהבה בלתי מושגת או במיסטיקה אסלאמית. היו שלל משוררים גזאליים מפורסמים, כולל גאליב וזאוג; אף שהוא מאתגר, הג'אזאל הוא צורה יפה של שירה שמצמידה רעיונות סותרים כמו הרצון לאישה או לעולם החומרי עם אהבת העולם האלוהי או הרוחני.
לפני שתתחיל לכתוב גזאל עליך להחליט על נושא. כפי שציינתי קודם, הגזאל עובד בצורה מושלמת עם שני רעיונות מנוגדים, אך אין זה הכרחי. באופן מסורתי, גאזלים נכתבו על אהבה או מיסטיקה בלתי מושגת או בלתי מושגת, וכן נכתבו על אהבת יין או טבע.
לאחר שהחלטתם על נושא עליכם להחליט על רדיף (מילה או קבוצת מילים המסיימת כל פסוק). חשוב שהרדיף יהיה תכליתי וגמיש, כך שאתה לא תקוע להשתמש בו באותו אופן בכל פסוק. למשל הרדיף יכול להיות "הלילה" בו תחרז את השורה הראשונה של כל מצמד לשיר "הלילה" ותסיים כל פסוק במילה "הלילה".
רומי מיסטיקן סופי גדול כתב
ואז שקול את הקאפיה, חריזה שקודמת לרדיף בפסוק. זכור כי הקאפיה עדיין צריכה להיות רב-תכליתית בכדי שתוכל להשתמש בה בצורה גמישה בכל רחבי העזאל. המיסטיקן הסופי הגדול רומי כתב "אם פעם שפע שמימי אתה קם / ייאוש ואין-אונות זה לא חכם", - בדוגמה זו, שפע ואין- אונות הם הקאפיה שמגיעה לפני הרדיף (הרדיף הוא לא חכם).
זכור כי הגזאל מורכב מצמדים אשר יחד משמשים כשיר בפני עצמו, כך שלא תצטרך לדאוג להתקדמות נרטיבית לאורך השיר. למעשה, הזוגות לא צריכים להיות קשורים זה לזה בכלל! בדרך כלל כותב הגזאל יכלול את שם העט שלו בצמד האחרונים (בדרך כלל לשונית) אם כי אין צורך בכך.
למידע נוסף על גזאלים, נסה לקרוא את יצירותיהם של מזרחאליב והמיסטיקנית הגדולה רומי או פשוט עיין במדור השירה של הספרייה שלך - בדרך כלל עם משוררים איראניים, פרסיים, ערבים ואורדו, אם כי נכתבו המון גזאים אנגלים במאות האחרונות שנים.
