שירת סנריו היא צורת שירה יפנית קצרה בת שלוש שורות שאינה מחורזת ודומה להייקו במבנה. הוא מכיל 17 הברות או פחות. במקום להתמקד בקיגו, או בעונה, כמו הייקו עושה צורת שירה זו סביב טבע האדם ובדרך כלל יש לה נימה סאטירית.
באופן מסורתי שורה אחת כוללת 5 הברות, בשורה השנייה יש שבע הברות ובשורה שלוש יש חמש הברות, אך לא כל שירת סנירו נוהגת על פי כלל זה. לחלקן יש 17 הברות או פחות. הוא התפרסם על ידי המשורר קראי האצ'ימון, ששמו העט היה סנריו קראי.
להלן אחד משיריו הפופולריים ביותר, הכולל רק 9 הברות:
השודד
כשאני תופס
את הבן שלי.
© Senryu Karai
בדוגמה הבאה של המשורר KuKu Kichigai יש 17 הברות, אך היא אינה מתאימה לצורת 0,71 / 5:
כשנפלתי במורד הצוק
לא יכולתי שלא להבחין
בפריחת הדובדבן.
© קוקו קישיגאי
הצעד הראשון לכתיבת שירי Senryu הוא לחשוב על נושא ומה המסר שיש להעביר. לקחת רעיונות מחיי המשפחה וחוויות עם חברים ועמיתים לעבודה הוא מקום טוב להתחיל בו.
לאחר הקמת הנושא, השלב הבא הוא להתחיל לרשום רעיונות וביטויים. בנה על הרעיונות האלה עד שהם יוצרים שלוש שורות ומוסיפים עד 17 הברות או פחות. נראה כי שירת סנריו נוחה לכתיבה אך למעשה לא קל להעביר מסר מלא בשלוש שורות קצרות.
על השורה הראשונה להגדיר את ההגדרה, והנושא צריך להיות מוקד השורה השנייה; על השורה השלישית להשתמש בפעולה לסיכום השיר. זו דרך פשוטה לגשת לכתיבת Senryu. עם יותר תרגול וקריאת דוגמאות תהליך הכתיבה יהפוך טבעי יותר.
דבר אחד שיש לזכור כשכותבים צורת שירה זו הוא שהיא אינה מורכבת. Senryu משתמש בשפה פשוטה ומשלב הומור. להלן מספר דוגמאות נוספות שנכתבו על ידי משוררים מודרניים:
כאילו היה באביב
התבנית הירוקה
שעל גבינה
© גארי גיי
שעת עומס-
הבלונדינית בפורשה מקלפת
תפוז
© רוברט באואר
נדרש תרגול כדי לשכלל צורת שירה זו. כדאי לקרוא את עבודותיהם של משוררים אחרים כדי להבין את המושג באופן מלא. דוגמאות לשירת Senryu ניתן למצוא באינטרנט באתרי הייקו שונים ובספרייה המקומית.
כתיבת שירת Senryu יכולה להיות מאתגרת בהתחלה, אך ברגע שהמושג נתפס ומובן צורת שירה זו יכולה להיות מהנה ומרגשת לכתוב.