בסקירת המאזן של החברה, חוב לטווח ארוך הוא סכום ההתחייבויות לטווח הארוך אשר אינן פוקע או מתבגר במשך יותר משנה לאחר תאריך מאזן החברה.
חישוב חוב לטווח ארוך הוא פשוט ודורש רק להוסיף את כל ההתחייבויות לטווח הארוך. דוגמאות נפוצות להתחייבויות לטווח ארוך הן הלוואות בנקאיות ארוכות טווח, החזר אגרות חוב, חכירות ואחריות לתשלום. ברגע שכל ההתחייבויות לטווח הארוך ידועות, ניתן להגדיר ולשקף את החוב לטווח הארוך במאזן.
תשלומי חוב לטווח ארוך
לפני השקעה בחברה או בהלוואותיה מקובל לנתח את מאזן החברה ולהבין את חובם לטווח הארוך. הדרך הראשונה בה משקיע או מלווה ישקול חוב לטווח ארוך היא לקבוע כיצד החוב לטווח הארוך כיום או בעתיד ישפיע על תזרים המזומנים של החברה. רוב צורות החוב לטווח הארוך מגיעות עם תשלומים חודשיים כמו משכנתא או תשלום חכירה. יש להבין האם תשלומי החוב לטווח הארוך יגדלו או יפחתו בעתיד. אם הלוואה בנקאית אמורה להשתלם בשנים הקרובות, תזרים המזומנים העתידי של הלווה יגדל.
הדרך השנייה לחוב לטווח הארוך נחשבת בעת ניתוח חברה היא לקבוע מתי החוב לטווח הארוך מוגדר לפדיון או למחזר. אם מעל 20% מהחוב לטווח הארוך של החברה מוגדר למחזר בכל תקופה של 12 חודשים זה יהווה סיכון לכל משקיע או מלווה. בשוק של ימינו, מוסדות הלוואות נוטים פחות למחזר חובות שטרם נותרו ועשויים לדרוש מהלווה להזרים יותר הון, לממן מחדש בשיעור גבוה יותר או לשלם את החוב לטווח הארוך לחלוטין. במצבים רבים, מימון מחדש של חובות לטווח ארוך יכול להפחית את תזרים המזומנים של החברה או לגרום לה להשקיע הון נוסף כדי לשלם את השטר. במצבים בהם אין ללווה את ההון להשקיע, ניתן לכפות עליו חדלות פירעון.
לבסוף, על משקיע או מלווה פוטנציאלי לקבוע את יחס החוב להון של החברה. זה מחושב כנטילת חוב כולל (לטווח ארוך וקצר) חלקי השווי הנקי של החברה. אם יחס החוב להון הוא מעל 40%, יש לבחון את החברה ביתר בזהירות מכיוון שיש בהן בעיות נזילות. הבנת העונתיות והעסקים של החברה תהיה נחוצה כאשר מחליטים אם יחסי החוב להון הם מקובלים.
