התינוק הקטן והמתוק שלך השתנה. כעת הוא אומר "לא" לכל בקשה שתגיש. הוא פוגע. הוא נושך. הוא זורק את הדגנים שלו על פני החדר. מזל טוב! נכנסת לשלב התפתחותי חדש ונורמלי לחלוטין. התינוק שלך גדל ועצמאי יותר ויותר ונהיה מודע לעצמו כאדם נפרד ממך לחלוטין (גווע במחשבה!) - אבל איך אתה מתמודד עם השניים הנוראים?
עכשיו: תנו לעצמכם טפיחה גדולה על השכם על כך שעברתם את הינקות ואז נשמו עמוק. להלן מספר טיפים להורות לעבור את השנה הבאה של התנהגות הפעוט והשניים הנוראים:
לסייע בפיתוח דיבור. אחת הבעיות הגדולות עבור החבר'ה הקטנים והבחורים האלה היא שהם יודעים מה הם רוצים אבל הם לא יכולים לבטא זאת. השתדלו לתת להם מילים. קרא ספרי ילדים במידת האפשר, ואם לילד שלך יש עיכוב בדיבור, חפש עזרה מרופא הילדים שלך. לכל מדינה יש תוכניות שיעזרו לכם בכך בעלות נמוכה או ללא עלות. אם אתה מתקשה במיוחד, נסה לחתוך תמונות של מאכלים וצעצועים ממגזינים כדי שהקטנה שלך תוכל להצביע עליהם כדי לתקשר איתך. להלן מספר מילות התחלה שיעזרו להקל על התסכול עבור ילדכם הקטן: "למעלה, למטה, עזרה, עוד, שתו, קרקר, עוגיה."
תן לה אפשרויות. אל תשאל אם היא רוצה את ארוחת הבוקר שלה. אתה יודע שהתשובה לכך תהיה "לא" מהדהד גם אם היא רעבה. שאל אם היא רוצה דגני בוקר או בננות. תן אפשרויות מוגבלות והיה תקיף. אל תיכנע לבקשות בלתי הולמות מכיוון שהדבר ייצור אי ודאות עבור הילד.
תן לו להתלבש בעצמו. שוב תן בחירות מבוקרות; חולצה כחולה או אדומה. המפתח הוא שהוא צריך להרגיש שהוא בשליטה והוא צריך להיות (בצורה מאוד קטנה ובטוחה). אתה פשוט לא רוצה לצאת החוצה ולהגיש לו עשרה זוגות נעליים. רוב המבוגרים יתקשו לקבל סוג כזה של החלטות. הציעו בחירות מבוקרות קטנות ועזרו לו להרגיש כמו הילד הגדול שהוא הופך להיות.
תן שבחים כשאתה מוצא אותה "טובה". זה אולי נראה מסדר גבוה, אבל תודה לה על כל החיבוקים האלה, ועל שניסתה לעזור לך לפרוק את המדיח, גם אם היא מכניסה את הטופרוואר לקערת הכלבים. היא רוצה לחשוב על עצמה כעל ילדה גדולה שעוזרת לאמא ואבא ותפקידך להגשים את זה עבורה. לתפוס אותה להיות טובה ולעשות מופע גדול של שבחים.
הישאר מחוץ להתקף הזעם. התקפי זעם הם נורמליים ולא כדאי להסתבך. אמת ותלך. אמור, "אני יודע שאתה נסער כי לא הייתי נותן לך לשחק עם הדבק. כשתפסיק לבכות אנו נמצא משהו בטוח לשחק איתו." ואז עברו עליו וחכו לסערה שתחלוף. אל תכעס או תתערב בשום צורה שהיא. זה יאריך את התקף הזעם. רק תגיד לעצמך שזה נורמלי ונסה לראות את ההומור שבתוכו.
אל תיכנע ללחץ הציבורי. אם לאהובכם יש התקף זעם במעבר העוגיות של המכולת, עומדות בפניכם שתי אפשרויות; לקחת אותה בעדינות למכונית כדי להתיישב או פשוט לחכות לסערה שתחלוף. אם תבחר באחרונה, בהכרח יהיו לך חמישה קשישים ששואלים את ילדך מה לא בסדר, אבל בכל מקרה לעולם לא תראה אותם שוב.
תכנן מראש. מקומות ציבוריים, כמו המכולת, קשוחים במיוחד לילדים קטנים, ותוכלו לשקול לתת לה עוגיה לפני שתכנסו לחטיף, צעצוע מיוחד המיועד רק לעגלת המכולת, או לשחק במשחק מסיח דעת. זה משעמם לשבת בעגלה וכשהיא משתעממת היא מתחילה לחפש סביב משהו לבדר אותה ורוב הסיכויים שזה יהיה שקית כחולה בהירה של עוגיות צ'יפס אהוי.
לא להכות ילד שיש לו התקף זעם. בנוסף להיות פשוט טועה, זה מפחיד שהילד לא נמצא בשליטה והיא צריכה לדעת שאתה בשליטה. הישאר רגוע. תגיד לה שאתה אוהב אותה, אבל שההתנהגות שלה לא מתאימה. זכרו שאתם הורים לטווח הארוך, לא רק לרגע. אל תעשה דברים בלהט הרגע שתתחרט עליו אחר כך.
כמשכך לחץ, שמור יומן של התקפי הזעם הגרועים ביותר. הם ייראו די מצחיקים אחר כך ואתה תמצא את עצמך מייפה כמה זה היה גרוע. ילדים גדולים זוכים לשמחה מסוימת מהשמיעה של סיפורים על כמה שהם היו נוראים וזה יעזור לכם להישאר מודעים לעובדה שזה רק שלב.
היצמד לשגרה. אם תקפידו על שגרת השינה והארוחה, התקפי הזעם יצטמצמו. ילדכם יהיה פחות מתוסכל מכיוון שהוא יודע מה קורה הלאה ויהיה לכם יותר אנרגיה להתמודד עם השניים הנוראיים כשהם יכהו.
לבסוף, זכור להוקיר את הקטנה שלך בגלל עצמאותה החדשה. החודשים הקשים האלה הם סימן שהיא בריאה ומתבגרת. תיהנו מהחיבוקים האלה בזמן שהיא עדיין מוכנה לתת להם ולנסות לראות את ההומור בשכיבה על הרצפה וצורח בפומבי. האם לא כולנו רוצים שנוכל לעשות את זה לפעמים? וזכרו, ככל שעובר שלב התפתחות הפעוט הזה, קרוב לוודאי שתצטרכו להתעדכן בכישורי הורות טובים לשלב הבא. כפי שאתה בוודאי יודע עד עכשיו, זהו תהליך קשה אך מתגמל.