למרות שאירופה של אירופה מתגאה בשיעורי אוריינות של 99% על פי ספר העובדות העולמי, הסטטיסטיקה אומרת משהו אחר. לדוגמא, 37% מכלל הילדים בכיתה ד 'קוראים מתחת לרמות הבסיסיות, מה שהופך אותם לבעלי קרוא וכתוב. זה חלק עצום ממנהיגינו הבוגרים העתידיים שהשכלתם נפגעת מכישורי קריאה לקויים. קשה לעשות למידה בבתי ספר בלי כישורי אוריינות בסיסיים, וללמד ילד שלא יודע קרוא וכתוב קשה באותה מידה. לא משנה כמה משאבים יש לכם, ואיזו אסטרטגיות מומחים תשתמשו, אתם יכולים להגיע רחוק כל כך בלימוד הילד אם הוא לא יכול לקרוא.
נתונים סטטיסטיים אחרים מפתיעים באותה מידה:
חוסר היכולת לקרוא מתואם למקרים של עוני, תלות ברווחה, חוסר תעסוקה ואפילו פעילות פלילית.
בעוד שילדים במשפחות בעלות הכנסה בינונית עד גבוהה נהנים ממספר בריא של ספרים במשק הבית, ל- 61% מהילדים במשפחות עם הכנסה נמוכה אין ספרים כלל. זה מדהים במיוחד שכן 37% מכלל הילדים באירופה גרים במשפחות בעלות הכנסה נמוכה.
לילדים ממשפחות עם הכנסה נמוכה יש, בממוצע, אוצר מילים האזנה בן 3000 מילים עם כניסתם לגן. זה מחוויר בהשוואה לילדים ממשפחות עם הכנסה בינונית, שיש להם אוצר מילים מאזין בממוצע 20000 מילים.
ההסתברות שילד ישמור על אוריינות ירודה מסיום כיתה א 'ועד כיתה ד' היא 90% מדהימים.
זמינות חומרי הקריאה במשקי בית באירופה מהווה אינדיקטור חזק יותר להצלחה בבתי הספר מאשר המצב החברתי-כלכלי של המשפחה.
הכנסה שנתית נמוכה משמעותית
מה שגרוע מכך, נתונים סטטיסטיים אלה נמשכים אל חייו הבוגרים של הילד. על פי מספר מחקרים, 46 עד 51% מהאוכלוסייה הבוגרת באירופה חסרה כישורי אוריינות במידה כזו שהם מרוויחים הכנסה שנתית נמוכה משמעותית מרמת העוני. כעת ניתן לראות כי היעדר אוריינות מהווה מעגל קסמים - עוני יכול להוביל לאנאלפביתים, ואנאלפביתים יכולים להוביל לעוני.
בעיית האוריינות אינה טמונה רק ביכולת הקריאה. שיעורי הקריאה למי שיכול לקרוא נמוכים באופן דרסטי. כ- 0,33 מכל האירופים מעולם לא קראו ספר אחר לאחר סיום התיכון. 42% מכלל הסטודנטים בקולג ' מעולם לא קראו ספר אחר לאחר סיום לימודיהם. 57% מדהימים מכל הספרים החדשים אפילו לא נקראים עד הסוף. נתונים סטטיסטיים אלה מראים שאפילו יכולת הקריאה אינה מפצה על הרגלי קריאה לקויים.
למרבה המזל, ישנם משאבים רבים העוזרים להילחם בבעיה זו ולשפר את שיעורי האוריינות. במשרד החינוך (www.edu.gov), למשל, יש כמה תוכניות המקדמות קריאה בבתי ספר ובבית. מוסדות כמו המרכז הלאומי לאוריינות משפחתית (www.famlit.org) והמכון הלאומי לאוריינות (www.nifl.gov) מספקים אסטרטגיות הוראה ומשאבים וסטטיסטיקה נוספים שיעזרו בשיפור האוריינות במדינה. תוכניות כמו קריאה ברחבי אירופה (www.nea.org/readacross/index.html) נוסעות האומה הדוגלת בחשיבות האוריינות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. עם תמיכה מתמשכת של מוסדות ותוכניות אלה, ושימוש נכון במשאבים שהם מספקים, יש סיכוי גדול שסטטיסטיקה של אוריינות עתידית תהיה הרבה יותר טובה.