אנשים עשויים לצחוק מאותן פרסומות חכמות בטלפונים סלולריים בהן האדם ממשיך לשאול "אתה יכול לשמוע אותי עכשיו?" אבל זה לא עניין של צחוק כשאנשים לא מקשיבים לך, לא משנה אם אתה פונה לקהל גדול או בשיחה אינטימית עם אדם אחד בלבד.
הקשבה אמיתית כרוכה בהשכרה
עם כל כך הרבה מסרים והפרעות מסחריות שמפציצים כל אחד מאיתנו על בסיס יומיומי, אנשים עשויים להתעקש שהם שומעים את ההודעות שהוצגו בפניהם, אבל הקשבה היא עניין אחר לגמרי. הקשבה אמיתית כרוכה בלתת לאדם האחר לדבר, לשים לב למה שהוא אומר ואיך הוא אומר את זה לפני שהוא שוקל כיצד להגיב. איך אתה יכול לדעת אם אנשים לא מקשיבים למה שאתה אומר?
הפרעה מתמדת היא תמרור אזהרה שאנשים לא באמת מקשיבים. במקום לשים לב למה שאתה אומר, הם מרגישים נאלצים לקפוץ בהזדמנות הראשונה להגיד לך מה הם רוצים שתשמע. לעיתים קרובות משהו שנאמר על ידי אדם אחד גורם לתגובה רגשית אצל השני, ולא להמשיך לשים לב ולהאזין לכל המסר של הדובר, המשיב כבר מגבש דחייה או הערה, שקוע לחלוטין באופן בו הם מתכננים לענות על אדם שהם מקשיבים לו ולא באמת מקשיב ואז מגבש תגובה.
אדם שקופץ לשיחה כדי לסיים את המחשבה שלך או את המשפט שלך בזמן שאתה מדבר איתם באמת לא מקשיב למה שאתה אומר. כמו המפריע, גם המאזין הזה כבר רץ קדימה כדי להגיע לסוף השיחה של האדם כדי שניתן יהיה לשמוע את מה שהם רוצים לומר. אנשים שמוחם מתרוצץ קדימה ומפשטים את הגימור הצפוי למה שמישהו אחר אומר מסתכנים בהעלבה או פגיעה באדם שביקש להקשיב לו.
אנשים שעיניהם משוטטות או מטלטלות בחדר בזמן שאתה מדבר איתם באמת לא מקשיבים למה שאתה אומר. הם עשויים גם למסור את חוסר תשומת הלב שלהם על ידי רדיפה פעילה אחר אחר, כמו ריפול בעיתונים או עיון בעיתון בזמן שאתה מדבר, כל זאת תוך מתן ביטחון כוזב שהם שמים לב מדי פעם "כן" או "אהום". "או" בסדר. "
ואולם אנשים אחרים מתנתקים לחלוטין מהשיחה כבר מההתחלה, ולא מקשיבים למעשה למילה אחת שאתה אומר מכיוון שהם עסוקים מדי בחזרות על מה שהם הולכים לומר.
תקשורת טובה דורשת את הכישורים גם לדבר בצורה ברורה וגם להקשיב בעניין. בפעם הבאה שמישהו יקשיב לך, צפה בסימני האזהרה שהם באמת לא שומעים אותך. בפעם הבאה שתתבקש להקשיב למישהו, עשה להם את האדיבות לשים לב באמת לפני שתתחיל לנסח את תגובתך.