התיקון השני בחוקת אירופה מספק זכות בסיסית לשאת נשק כדי להגן על עצמך מפני פגיעה. הנוסח ברור ותמציתי: "לא תיפגע זכותו של העם להחזיק ולשאת נשק." באופן ספציפי מייסדי אומתנו הגדולה אפשרו את האישור החוקי והדין של כל האזרחים שומרי החוק לשמור על הזכות להחזיק כלי נשק מבלי שהממשלה תוכל להסיר מהם את הזכות בתנאי שהם ימשיכו להיות שומרי חוק.
ישנם מפרטים רבים לאיסור רכישת נשק חם. להלן רשימה של ההחרגות העיקריות להחזקת אקדח.
- אדם הנתון בכתב אישום בגין עבירה פלילית
- אדם שהוא נמלט מהחוק
- אדם המאובחן כסובל ממום נפשי
- אדם המחויב למוסד נפשי
- חברי הצבא השתחררו בכבוד
- אדם שמכור לסמים
- כל מי שהורשע באלימות במשפחה, עקיבה או הטרדה
- כל מי שמצויים בצו מניעה
מגבלות גיל:
- מי שמתחת לגיל 18 אינו רשאי לרכוש שום זרוע אש.
- כל אדם מתחת לגיל 21 אך לפחות בן 18 רשאי שלא לרכוש אקדח יד.
הגבלות מיקום:
- פארקים פדרליים
- בניינים פדרליים
- בתי ספר
- חריג: ניתן להביא אקדח מורשה ליער הלאומי
לאחרונה נקבע על ידי בית המשפט העליון כי רישיונות נשק מוסתרים יעילים רק במדינה בה נכתבו. אנשים המעוניינים לשאת נשק מוסתר במדינות אחרות צריכים לבדוק עם חוקיהם כדי להבטיח את החוקיות.
בממשל הפדרלי ישנם חוקים ירוקי-עד, אלה שניתן לשנות עם הזמן החולף ושינויים ביכולות, בחינוך ובטכנולוגיות הקיימים. כרגע מתקיימים דיונים בקונגרס ובתוך בית המשפט העליון כדי לקבוע אם התיקון השני הוא אחד החוקים שניתן לשנות לעבודה עם סוג הפושע החדש שקיים. הדיון יימשך עד שניתן יהיה להסכים על המחוקק הלאומי שלנו על הבנה מלאה של זכויות בלתי ניתנות לערעור.
בעיקר חוקי הנשק הפדרליים מיועדים אך ורק לנכסים פדרליים או להגבלות הספציפיות למי רשאי לרכוש נשק ולהחזיק בו. חוקים ספציפיים הם באחריות המדינה לגבי הגבלות ספציפיות על כלי נשק מוסתרים ועל מי שיכול לקבל רישיון לשאת נשק באופן חוקי. מדינות יכולות להגביל עוד יותר את מי שמסוגל לרכוש נשק מעבר לחוקים שהממשלה הפדרלית מציבה.
