אנשים ברחבי העולם חובבי כלבים ורואים בהם את החבר הכי טוב של האדם, אבל מה שאנשים לא יודעים זה הסכנות הכרוכות באימוץ כלב. כאשר אנו מאמצים כלב ממקלט מקומי או מחברה אנושית איננו מודעים לעברו של בעל החיים; איננו יודעים מה עבר על הכלב, כיצד התייחס אליו, כמה תשומת לב הוענקה לו, אם הוא הושאר בחוץ והתעלם ממנו, או שמא הוכח לו חיבה רבה.
כולם עשויים לחשוב שפיטבולס, רועים גרמנים, דוברמנים או צ'וז הם הכלבים המסוכנים ביותר, אבל באמת שלא - כל גזע של כלב יכול להיות מסוכן על בסיס הדרך שגידלו וטופלו. ברוב המקרים מקלט לבעלי חיים יבצע בדיקות מעשיות ספציפיות, מבחני אישיות ומבחני כעס בכלבים לפני שהם מורשים להעמיד אותם לאימוץ. כאשר כלב לא עובר את המבחנים הללו הם בדרך כלל מורדמים אנושית.
עשרת הכלבים המסוכנים המובילים
על פי כמה מקורות, עשרת הכלבים המסוכנים המובילים בעולם הם 1. פיטבול 2. רוטווילר 3. רועים גרמנים 4. קליפות 5. אלמסק מלמוטס 6. דוברמן פינצ'רס 7. צ'ו צ'ו 8. דנים גדולים 9. סנט ברנרדס ו 10. אקיטאס. עכשיו, רק בגלל שכלבים אלה רשומים כ -10 הגזעים המסוכנים המובילים, אין פירושם שהם יהיו מסוכנים, אך יש לנקוט בזהירות בבחירה, בדיוק כמו בכל דבר שהובא לבית אם יש לך ילדים קטנים.
כשמאמצים כלב תרצו לוודא שלחיה יש מזג קל, הוא עבר את כל ההערכות והבדיקות, והכלב לא זקן מדי. דבר אחד שיש לזכור כשמאמצים חיית מחמד הוא שככל שצעיר יותר טוב יותר. ברגע שכלב מתחיל להזדקן כך גם מזגם ויחסם, כלבים מבוגרים לא אוהבים לשחק או להיות מוטרדים, הם מעדיפים לשכב לישון.
כשמדובר באימוץ כלב צעיר יותר, הם שובבים הרבה יותר, עדיין יש להם מקום לאילוף ולמידת טריקים, כללים והרגלים חדשים. רוב סוכנויות האימוץ לבעלי חיים זהירות מאוד בכל הנוגע לוודא שבעלי החיים שלהם בטוחים לאימוץ, במיוחד אם הם מנסים להימנע מתביעות בגין אימוץ בעלי חיים אלימים שתוקפים. אתה תמיד רוצה להקפיד לשאול שאלות, לא רק על בעל החיים אלא גם על הסוכנות, לקרוא עליהם כדי לראות אם היו להם תלונות או בעיות בכל הנוגע לאימוץ בעלי חיים, לוודא שהם לגיטימיים, והכי חשוב אכפתיות וחומלת כלפי בעלי החיים שלהם והאנשים שרוצים לאמץ אותם.
