הבסיס לכל צורות החשבונאות הוא נוסחה בסיסית אחת, נכסים = התחייבויות + הון עצמי. סעיף ההון העצמי מורכב הן ממניות הון והן מרווחים שמורים. מניות הון הן כל המניות, המועדפות והנפוצות, שיש לחברה להנפקה. לאחר שנרכשה מניה זו, בעלי המניות השקיעו וכעת הם מחזיקים בחלק או באחוז מהעסק. ניתן לשלם את כל הרווחים שהעסק מפיק לבעלי המניות הנקראים דיבידנדים, או לחסוך את הכסף בחשבון שנקרא רווחים שמורים.
בעיקרון הכנסות שמורות מורכבות
בעיקרון רווחים שמורים מורכבים מרווח נקי שנשמר בעסק. זה בדרך כלל נשמר בתוך העסק כדי להשקיע בתחומים אחרים שיכולים ליצור הזדמנויות רבות יותר עבור החברה. מצד שני מקל ההון אינו נשמר בתוך החברה. זה בדרך כלל ההון המקורי ששולם לעסק על ידי מי שיצר אותו. כמות קבועה מראש של מניות עומדת לרשות בעלי המניות לרכישת אחוז מהחברה. מניות אלה מניות מאפשרות לאחרים ממש להחזיק בחלק מהחברה, משמעויות שהם לא רק גובים רווחים אלא גם חלק מהקבלת ההחלטות.
כאשר אתה מסתכל על הרווחים השמורים במאזן תחת הון עצמי, אתה יכול לקבל תובנה לחברה. כאשר חברה שומרת על כל הרווח הנקי בתוך עסק ואינה משלמת דיבידנדים לבעלי המניות שלה, אז זה יכול להיות סימן לכך שהחברה נמצאת בבעיה כלכלית. אם החברה לא יכולה להרשות לעצמה לשלם את הדיבידנדים שיהיו מועילים יותר לבעלי המניות שלה, ייתכן שהדבר עשוי לשלוח אותם לפשיטת רגל. סביר להניח שהחברה משתמשת בכל הרווחים שלה לצורך שמירה ואם שום דבר לא ישתנה סביר לפשיטת רגל.
מלאי הון במאזן לעומת זאת מראה כמה מלאי זמין בעסק. זה יכול להיות שימושי להראות כמה הון יש לחברה. זה יכול להראות עד כמה לחברה יש כמה וכמה פוטנציאל שיש לחברה. זה משמש גם רשת ביטחון לנושים, ככל שיש יותר הון פנוי, כך הסיכוי לחברה יהיה ברירת מחדל בכל חוב פחות. עם זאת, אם לחברה חסר הון מספיק או יותר הון אזי התחייבויות אז זה יכול להיות סימן שאין מספיק תמיכה הונית בחברה. זה יכול להיות סימן להשקעה גרועה.
