אוטודידקטיות היא היכולת לחנך את עצמך ללא הדרכתו של מנטור או מוסד מובנה. כל אחד יכול להיות אוטודידקט בכל נקודה בחייו כל עוד קיים הרצון הבוער ללמוד משהו חדש. זה לא תהליך מרוחק, מכיוון שרוב הלמידה תדרוש מהמחלקה האוטומטית לחפש מידע שנמסר על ידי מישהו אחר, אם כי זה יכול להיות בצורה של חומר כתוב או העתק שנמצא באתרים.
רבים ממנהיגי אומתנו היו אוטודידקטים בזכות עצמם. הם השקיעו את זמנם בלימוד משהו שכנראה שהם לא ילמדו במסגרת מסורתית. אם ענף ידע מסוים מעניין אותך כל כך, כיצד תוכל ללמוד ללמוד אותו?
זהה את המטרה שלך. שאל את עצמך אם אתה באמת צריך ללמוד את הנושא המסוים הזה. האם זה יהיה שימושי בחיים הנוכחיים שלך או יועיל בעתיד הקרוב? האם עניין זה ימשיך את הכונן ללמוד זאת בעצמך?
תרגול משמעת עצמית. ערכו תוכנית זמן מתי אתם מתכוונים להשיג שליטה בנושא. קבע מתי ואיפה אתה מתכוון ללמוד את הנושא. היצמד ללוח הזמנים שלך או לפחות מצא זמן ומקום ללמוד בלי הסחות דעת.
היו בעלי תושייה. מצא משאבים ומידע על המיומנות שתרצה ללמוד. זה יכול להיות באמצעות ספרייה מקומית או דרך האינטרנט. לרוב, עותקים קשיחים הם סמכותיים יותר ממה שאפשר למצוא באינטרנט. בקש מאנשים שאתה מכיר שכבר שלטו במיומנות זו לספק מידע באשר למקור הנתונים הטוב ביותר. יתכן שתזדקק למשהו עם תמונות שתוכל לחקות.
השתמש בכישורי לימוד. קריאה היא מיומנות שתוכיח ערך רב בהוראה עצמית בכל דבר. היכולת לדפדף, לסרוק ולגלוש בכמויות טקסט למידע שאתה זקוק לו היא חיונית. כתיבת מה שאתה יודע, באמצעות דיאגרמות או פשוט בצורה של הערות קטנות, תביא את המידע לתת המודע שלך טוב יותר מאשר רק לעבור אותו נפשית.
העריך את עצמך. הערך כמה למדת לתקופת זמן מסוימת. עליך להעריך כמה מידע אתה יכול לזכור או ליישם מבלי להתייחס להערות או למשאבים שלך. מדידה יכולה להיות חידון בכתב או אימות הידע שלך על ידי אנשי מקצוע בתחום זה.
כישורים סטנדרטיים
ללמד את עצמי יש יתרונות. אין לחץ מצד מנטורים לעמוד בקצב השיעור או לסטנדרט הקבוע של המוסד, ולא יהיה לוח זמנים לעקוב, כפי שתוכל ללמוד בקצב שלך. עם זאת, יש לזה גם השלכות. אחד חסר הדרכה ומשוב של יועץ, המידע צריך להתגלות באמצעות אינטואיציה או באמצעות סרנדיפיות, ואין לך שום הוכחה מתועדת שאכן למדת את הכישורים הסטנדרטיים הדרושים לתחום מסוים.