רוב השומעים מה שאומרים לנו ואנחנו גם מרגישים שאנחנו מקשיבים טוב. עם זאת, יש הבדל גדול בין שמיעה להאזנה. בואו נסתכל על כמה הבדלים מובהקים בין השניים.
כאשר אנו שומעים את הנאמר, מילים אלה מועברות מאוזנינו למוחנו ואז אנו מהנהנים לעיתים קרובות בהסכמה או באי הסכמה או כלל לא עושים דבר. שמיעה היא פסיבית, מערבת רק את אוזנינו וכרוכה בתשוקה מועטה עד בכלל. אנחנו פשוט לוקחים את מה שנאמר ואז ממשיכים משם. בנוסף, השמיעה לרוב נטולת רגש, לא רצונית ומגלה מעט תחושה כלפי אחר. בעיקרון, שמיעה היא הדרך בה אנו מבינים את משמעות הצליל, את התנודות הנובעות ממנו.
נשמע גלים מתקרבים
שמיעה היא גם היכולת לתפוס ולפרש צליל. זו סוג מיוחד של תחושה שמספקת לנו את מה שנאמר, לא משנה איפה או מי נותן את הצליל. לשם הבהרה, שמיעה היא אלמנט גופני של הקשבה וקורה כאשר גלי צלילים מתקרבים לאוזנינו בעוצמה ותדר מסוימים.
ההאזנה לעומת זאת היא מורכבת, פעילה ולעתים קרובות המאזין יחפש מידע נוסף וישתתף יותר במה שנאמר. הקשבה לעתים קרובות נותנת את הרושם לאחרים על ידי הדרך בה אנו נראים ופועלים, שאכפת לנו ורוצים את הטוב ביותר עבור אחרים. מאזין טוב הוא מי ששומע באופן פעיל את הנאמר. תהליך ההקשבה כרוך שונים בשלבים נדרשים: הבנה, השתתפות, קבלה, לזכור ותגובה.
הקשבה מראה גם כי אנו מעוניינים בנקודת מבטו, אמונותיו ורגשותיו של הזולת. בהקשבה אנו מראים לאחרים שאנו רוצים לדעת מה הם חושבים, מה הם אוהבים או לא אוהבים וכי אנו מכבדים אותם כבן אנוש. כשאנחנו רוצים שמישהו יקשיב לנו, אנחנו רוצים יותר מכל שיכירו בכך שאנחנו בן אדם ושהוא מוערך עבור מי שאנחנו ומה שאנחנו עושים בחיינו.
האדם שואף
כאשר אדם שואף להיות מאזין טוב, הוא בדרך להיות מתקשר טוב ויעיל יותר. כשאתה מבין טוב יותר כמה חשוב לתקשר היטב, אתה מתחיל לראות את החשיבות של לא רק שמיעה פסיבית, אלא הקשבה אקטיבית.
לבסוף, הקשבה יעילה ומרוכזת היא חיונית לחיינו האישיים והמקצועיים מכיוון שהקשבה עוזרת ליידע אותנו, להרחיק אותנו מצרות ולעשות את מה שצריך לעשות. ועל ידי הקשבה טובה אנו נתפסים על ידי אחרים כערכיים ומוערכים יותר. ועל ידי הקשבה אנו נעשים בקיאים יותר ומתוך הידע הזה אנו יכולים להשתפר ברוב כל מה שאנחנו עושים.
