תמהיל המוניטור נקבע במידה רבה על ידי מה שהמבצעים רוצים לשמוע על הבמה.
אחד הקשיים שעומד בפני מוזיקאי בעת הופעה חיה על הבמה הוא לא להיות מסוגל לשמוע את עצמו או את חבריו המופיעים מספיק טוב. זה קורה משום שכלי נגינה מסוימים מפיקים צלילים חזקים יותר מאחרים. התופים למשל יכולים בקלות להשתלט על כולם על הבמה. בינתיים לסולן גם אין כלי אחר מלבד אקורדים קוליים משלו וכנראה שיהיה לו קשה לשמוע את עצמו שר כשכל הלהקה מנגנת. קושי זה נובע גם מגודל הבמה. זה יכול להיות כל כך גדול שמוסיקאים פרוסים על פני זה לא יוכלו לשמוע אחד את השני בלי לדחוף את עוצמת הקול של מגבר הכלים שלהם או לנגן ולשיר בקול רם יותר ממה שדורש ביצוע טוב. רמקולי המסך מיוצרים במיוחד כדי לפתור זאת בעיה. הצליל שמגיע מהבמה עובר ללוח ערבוב ומועבר חזרה לצגים שנמצאים ליד המקום בו הנגנים נמצאים על הבמה.
הישמר מפני משוב. הסכנה הגדולה ביותר ברמקולי המסך היא משוב. זה קורה כאשר מיקרופון ורמקול פונים זה לזה או קרובים זה לזה. מה שקורה הוא שהצליל שנלכד על ידי המיקרופון יוצא מהצג ואז נלכד ישירות על ידי המיקרופון וכך נוצר לולאה. זה יפיק יללה גבוהה שתגדל במהירות בנפח ותטביע הכל. הפיתרון המיידי להימנע ממשוב הוא הורדת עוצמת הקול של הרמקולים, אך הדבר יכול לשנות את הביצועים שעשויים להזדקק לשמיעת המוניטור חזק יותר. משוב מתרחש בתדרים ספציפיים כדי לפתור הדילמה הזו; אפשר לצמצם את התדר הספציפי ולא את הנפח האמיתי. זה יכול להיעשות באמצעות אקולייזר גרפי שהוקם בין לוח הערבוב למגבר שמניע את המסכים. בתחילה הגדירו את כל רווחי התדרים באקולייזר לאפס ודחפו את הרווח של המגבר בדיוק גבוה בכדי ליצור כמות קטנה של משוב. בידוד באיזה תדר המשוב מתרחש על ידי דחיפת כל בקרת רווח תדרים לכל היותר בכל פעם. אם מתרחש משוב, משוך את רווח התדרים המסוים למספר שלילי. אם לא מתרחש משוב, משוך את הרווח לאפס.
הסכנה הגדולה ביותר ברמקולי המסך היא משוב.
שאל את הנגנים מה הם רוצים לשמוע. תמהיל המוניטור נקבע במידה רבה על ידי מה שהמבצעים רוצים לשמוע על הבמה. באופן אידיאלי כל מוזיקאי מקבל רמקול צג אחד והוא אולי ירצה לשמוע יותר מכלי מסוים או רק מכשירים מסוימים ולא את כל הלהקה. מתופפים למשל נוטים לרצות לשמוע מעט מכל דבר אך עם דגש על הבס שהוא טבעי מכיוון שהם צריכים לעבוד בחוזקה יחד כדי לקבוע את הבסיס הקצבי של הביצוע. לעומת זאת בסיסטים רוצים לשמוע בעיטה ברורה ותוף סנטה על המסכים שלהם. גיטריסטים בדרך כלל רוצים לשמוע את שאר הגיטריסטים שעל הבמה ואת השירה. מטבע הדברים הסולנים רוצים לשמוע את עצמם שרים ורוצים לשמוע גם את גיטרת הקצב כדי שיידעו אם הם עדיין מכוונים. כמעט כולם צריכים לשמוע את תוף הבעיטות מכיוון שזה בעצם מכה את החריץ. לכן חשוב שטכנאי סאונד האחראי על תמהיל המסך יתקשר היטב עם המבצעים כדי שיוכל להתמודד ולהעביר את העדפותיהם.
הצליל שיוצא מהצגים הוא מעורבב שונה מהצליל שיוצא מהרמקולים הקדמיים, שהם הרמקולים הראשיים הגדולים שמופנים אל הקהל. הקהל צריך לשמוע את התמהיל הטוב ביותר האפשרי של ההופעה החיה. אולם מה שיוצא מהצגים רק מדריך את הנגנים. אז תערובות צגים לא חייבות להישמע טוב במיוחד, הן רק צריכות להיות ברורות.
