על ההורים למצוא דרכים לניהול קונסטרוקטיבי של מצבים העלולים לגרום להתפרצויות כעס או הדורשות ניהול סכסוכים. אתה, הורה, הם הדוגמאות המועתקות ביותר כיצד להשיג את הדברים האלה שילדיך משתמשים אי פעם. זה תלוי בך לנהל את הכעס שלך, ולדוגמא, ללמד את ילדיך. איך אפשר לעשות זאת, אתם שואלים? להלן מספר הצעות:
צמצמו את זעם הדרך! ברצינות, האם אתה מגיע לאיזה דקה מהר יותר בגלל שפרשת מהבחור שהולך לאט בנתיב המהיר או על ידי קללות וקריאת אותו אדם בשמות? אולי יש להם סיבה טובה להיות בנתיב הזה ועושים כמיטב יכולתם. ואל תאפשר זאת עם ילדיך בזמן שהם נוהגים! הימנע מהתנהגות מסוכנת על הכביש. התניידות בתנועה ומחוצה לה בגלל שאחרת מאוחרת עלולה יום אחד לגרום לילדך להיות תאונת דרכים איומה מכיוון שהם מחקים את מעשיך. צא מהבית כדי ללכת לבית הספר, להתאמן או לשיעורים בשפע זמן להגיע לשם.
לנשום עמוק כשאתה כועס הוא כלי נהדר ללמד את ילדיך. כל העניין "לספור עד עשרה" באמת עובד אם מדובר על 10 נשימות עמוקות ארוכות שאתה סופר.
דבר עם בני הנוער שלך כאשר אתה רואה שהם נסערים ממשהו. גלה מה קרה להרגיז אותם וכשהם מדברים ונרגעים, אתה יכול לדון באפשרויות שלהם. תמיד יש כמה דברים שניתן לעשות כדי להשפיע על מצב. החלט על היתרונות והחסרונות של דברים שמתאימים לנסיבות אלה.
עודד את ילדיך להוציא כעס מילולי אליך או לחבר קרוב ולא ממקור הכעס. לאחר האוורור, לעתים קרובות הכעס יתפוגג כאשר ראשים קרירים יותר גוברים. לפעמים רק לדבר על זה ולקבל תוקף של רגשותיהם זה מספיק כדי להרגיע את הזעם. או, כפי שהם מלים זאת במילים, הם רואים שזה לא שווה את כל האנרגיה שהם מעניקים לו.
למדו את ילדיכם לעולם לא להגיב מיד בכעס. עשו זאת על ידי אף פעם לא להגיב אליהם בכעס. למדו אותם לתת לעצמם פסק זמן להתקרר מעט. ניסיתי לא לגזור עונש לבני נוער כשאני כועס. כתוצאה מכך הם היו מקורקעים לעיתים קרובות לשבוע במקום "שארית חייך".
דן בזמנים בהם הם הגיבו בצורה בלתי הולמת לאחר פיתרון המצב. לדבר על איך אפשר היה לטפל בדברים בצורה נכונה יותר.
ספר לילדים שלך פעמים בהן הגבת מתוך כעס ונכנסת לצרות או גרמת לעצמך בעיה גדולה יותר. אם אתה כנה כלפיהם, סביר יותר שהם יהיו כנים איתך כאשר מתעוררות בעיות.
שוחח איתם על סיטואציות שעלולות להתעורר. עשו כמה 'מה אם' כששניכם במצב נפשי רגוע. הם יזכרו את אלה ובתקווה יגיבו בצורה חיובית לסכסוך.
עודד אותם להאזין למוזיקה שמרגיעה אותם כשהם נסערים. זה עוד משהו שהם יכולים ללמוד ממך. מוזיקה, מדיטציה, תפילה - כולם עוזרים לשחזר תחושת רוגע.
לתרגל וללמד סליחה. התפרצויות זועמות רבות הן מדברים קטנים המצטברים לאורך זמן מכיוון שהאדם לא סלח למישהו ואף לא סלח לו. סליחה אינה מי שמחל על האדם; זה עבור האדם שעושה סלחנות - כך שהוא יכול לחיות עם שלום בלבו.
התחלת כל הפעולות הללו כבר בגיל צעיר עם ילדיכם תעזור להם, אך גם כנערים הם יגיבו.
כלים נדרשים:
זמן בילוי עם ילדיכם.
הזמן לסקור את התגובות שלך למצבים מתסכלים.
זהירות:
זכרו, הם יחקו אתכם. השורה הישנה של "עשה מה שאני אומר, לא מה שאני עושה" מעולם לא הייתה כלי הורי יעיל.