ילדים דואגים לחקור את המרחב הקיברנטי, ולכן ההורים צריכים לפקח על ילדיהם ולתת להם הנחיות לגבי השימוש באינטרנט.
כאשר לילד יש פרויקט מחקר, האינטרנט מהווה פורטל לכמויות עצומות של מידע, משאב נפלא הן להורה והן לילד; ישנם מקורות שימושיים רבים, כגון ספריות מחקר, חנויות ספרים, ערוצי חדשות ואפילו מוזיאונים וירטואליים. האינטרנט הפך לאמצעי להתרועע, מה שמאפשר לנו לתקשר בזול עם מיליוני אחרים ברחבי העולם, ללמוד על תחביבים ולפתח תחומי עניין חדשים. מכיוון שדור ילדים זה רגיל להשתמש במחשב לביצוע פרויקט, טבעי שהם ירצו להשתמש באינטרנט לפעילויות כמו קניות, שיעורי בית, הודעות אימייל ודואר אלקטרוני.
באינטרנט ילדים ובני נוער הם יעדים קלים לפשע וניצול.
האינטרנט הוא אמנם משאב מדהים, אך להורים יש חשש מוצדק לגבי כמה זמן ילדם מבלה ברשת, עם מי הילד בא במגע מקוון ומה צופה בו. ניתן ליישם כמה טיפים פשוטים כדי לאזן בין הערך החינוכי השופע לבין הצורך בביטחון והגנה. המטרה שלך היא להגן על ילדים מפני תוכן שאתה לא רוצה שהם יראו באינטרנט ובדואר אלקטרוני, ולהגן עליהם מפני אנשים שאינך רוצה שהם יקיימו איתם קשר. כך תוכל להבטיח לילדך חוויית אינטרנט מועילה לחלוטין.
שמור על מחשבים עם גישה לאינטרנט באזורים פתוחים של תנועה גבוהה בבית, כמו המטבח, חדר המשפחה או הסלון. הגדירו שעות בהן ילדכם יכול להיות מקוון. החליטו אם ברצונכם שהוא יהיה במצב מקוון כשאתם לא בבית, ונסו לעבוד עם ילדכם במידת האפשר בפרויקט בית ספר או מכל סיבה שהוא צריך להיות מקוון. אם הוא ממשיך לשלוח דוא"ל או צ'אט, נסה להיות מעורב בהתמודדות המקוונת שלו מספיק כדי לדעת את הצדדים שמשוחחים איתו. אמנם זה אולי גוזל זמן לשבת עם ילדך או לבלות את כל הערב בחדר בו נמצא המחשב, אך זכור שהאינטרנט אכן מסיר את הצורך לקחת את ילדך הלוך ושוב לספריה לצורך פרויקטי מחקר.
שוחח עם ילדיך על פרמטרים: כמה זמן להקדיש באופן מקוון, למי היא יכולה למסור את הדוא"ל שלה ואילו סוגי אתרים היא יכולה לבקר. באינטרנט ילדים ובני נוער הם יעדים קלים לפשע וניצול. ילדים דואגים לחקור את המרחב הקיברנטי, ולכן ההורים צריכים לפקח על ילדיהם ולתת להם הנחיות לגבי השימוש באינטרנט. מלבד החלקים המסוכנים באינטרנט, אתרים מסוימים פשוט אינם מדויקים, ואתרים אלה אינם מהווים משאבים מתאימים לפרויקטים של שיעורי בית. גם אם מידע מקובל על ילדיך או שאתה מאשר לאותם אנשים שילדיך שולחים דוא"ל, באחריות לא היית מאפשר לילדך לבלות את רוב זמנה בטלפון, ודוא"ל והודעות צ'אט אינן שונות. אותו עיקרון לגבי אי-דיבור עם זרים מגיע באופן סביר לאנשים ברשת. אם ילדתך ילדה בגיל גן, אל תאפשר לה לגשת בעצמה לאינטרנט; תמיד עזור לה להזין את כתובת האתר של אתרים - אפילו PBS או רחוב סומסום - מכיוון שהיא לא צריכה לנדוד מעבר לאתרים אתה מאפשר לה לבקר. הגדר את כל פורטלי מנועי החיפוש, כגון גוגל, למסננים "ידידותיים למשפחה" כדי לחסום תוכן מעורער.
הגדר גבולות לאיזה סוג מידע מקובל למסור ברשת. סביר לקבוע מגבלות על סוגי המידע או התמונות שילדך יכול לפרסם ב- myspace.com, באתרי תמונות כגון flickr.com, או בפורומים וחדרי צ'אט שעשויים לרשום עיר ומדינה עם שם. ילדים צריכים לדעת לא לחשוף מידע אישי כגון כתובתם, מספר הטלפון הביתי או שם ומיקום בית הספר שלהם. ספר להם שכל בקשה למידע צריכה להיות מנוהלת על ידי ההורים תחילה. זה עשוי לדרוש ממך להיות מעורב כאשר ילד נרשם בפורום, בחדר צ'אט או לשירות מקוון. התייחס לשמם המקוון בדוא"ל, בפורומים ובחדרי הצ'אט והחליט כמה מידע אתה רוצה למסור על ילדך. למשל, השם המקוון או הדוא"ל "John1997" מספרים לאנשים שילדך הוא ילד שנולד ככל הנראה בשנת 1997. במילים אחרות, כל אחד יידע שמדובר בילד בן 10 בשם ג'ון, מבלי שבנך אפילו יצטרך למסור שום דבר מידע אחר. שקול שם פחות אינפורמטיבי שאינו כולל התייחסויות למין, גיל, מיקום (כלומר NewYorkGurl1995) או שם.
קבע תגובה קבועה במקרה האפשרי שמישהו מפחיד או מאיים על ילדך באינטרנט. אם ילדך עוקף כללים או הגנות שהגדרת ואכן מדבר עם זרים באינטרנט או בפורום, אמור לה שחשוב לדעת על איומים או אימיילים מגעילים שהיא עשויה לקבל או כל מידע שנראה שיש למישהו אודות ילדך. היא צריכה לדעת שהיא לא צריכה לנסות להתמודד עם זה בעצמה. לרוע המזל, בדוא"ל דואר זבל לרוב יש שורות נושא שנראות כאילו הן יודעות מידע על הנמען; ילדים יכולים להיות קלילים, וכשמציעים להם תעודת מתנה בחינם או מתנה, הם עשויים למסור מידע רלוונטי כמו המיקוד שלהם, ואז יש רישום של הדוא"ל שלהם והמיקוד בעיר. (מבוגרים יכולים להיות קלילים מספיק כדי לקנות גם ספאם, כמובן). ילד אולי לא מבין שהיא הוציאה כל כך הרבה מידע על עצמה או שמידע זה למכירה למשווקים או אפילו בסופו של דבר לסכן אותה אם היא תמשיך למסור מידע. הסבירו שאתה מבין דברים כאלה יכולים לקרות ואתה לא רוצה שהיא תנסה להתמודד לבד עם הבעיה הזו, או שתפחד לספר לך על זה. מכיוון שהאינטרנט פתוח לכולם, זה כולל את האנשים שילדכם סביר להניח שלעולם לא יתקל בהם בחיי היומיום, כמו אסירים ואמני תרמית. סביר שילדים יזדקקו לסיוע מהרגיל להחליט מהו מצב מסוכן.
גלה את המדיניות המיושמת במקומות אחרים שילדך ניגש לאינטרנט. ספריות מסוימות יאפשרו לילדים גישה חופשית כמעט לכל אתר, מתוך תחושה שאין להם דין וחשבון לגבי מה שילדים רואים. גלה את המדיניות בבתי חברים, בבתי ספר או בבתי קפה באינטרנט שילדך עשוי לבקר בהם.
חסום אתרים שאתה לא רוצה שילדיך יראו. בעוד שילדיכם עשויים להיות צייתנים ולא מצייתים לכם בכוונה תחילה, הילדים סקרנים ועשויים לבקר באתר שנשלח אליהם על ידי חבר או לבקר באתר שהייתם לא אוהבים ללא כוונה אמיתית לא לציית, כמו למשל בעקבות סדרת קישורים דף מאושר לדף אחר. קיימות מספר תוכניות המאפשרות בקרת הורים, כלומר ניתן לחסום ספציפית אתרי אינטרנטנבחרים או לבחור סוגי תוכן. חברת נורטון Utilities מייצרת תוכנית כזו. ניתן למצוא שלל אחרים בחנויות כמו Staples ו- Office Max. יתכן שתרצה לחסום תוכן כגון דפי פורנוגרפיה או אתרי שנאה, אתרים המלמדים כיצד לבנות נשק או פצצה, אולי אפילו חדרי צ'אט נבחרים. אפשר לקבל מסגרת אחת לילדים ואחרת למבוגרים. אם אתה תוהה באיזה סוג אתרים ילדיך כבר הסתכלו, תוכל לעיין בכרטיסיה "היסטוריה" בדפדפן שלך כדי לראות את כל האתרים שביקרו בהם וכמה זמן ילדך בילה שם. אתה יכול לחסום אתרים אלה. למד לזהות את ההבדל בין מיקומי אינטרנט למשחקים או צ'אט לבין מקומות לקבלת שיעורי בית. שום מערכת תוכנה אינה מושלמת, ולעיתים קרובות הילד יכול למצוא דרך לעקוף את החסימות הללו, אך הם עדיין מהווים משאב טוב.
הגן על ילדך מפני דוא"ל לא רצוי ומעורר התנגדות. אמור לילד שלך לא למסור את הדוא"ל שלו (או שלך) לאף אחד, והשתמש בתוכנית כמו נורטון כדי לחסום כל דוא"ל שמכיל מילים או תוכן וולגריים נבחרים שאינך מעוניין שילדיך יראו. תוכנית כזו מחייבת אותך בעצם לרשום כל מילה או נושא שאינך מעוניין שילדיך יקבלו בדוא"ל והודעות אלה יופנו מחדש לתיקיית דואר זבל או פשוט יימחקו. שוב, תוכנות נגד ספאם יכולות לסלק דוא"ל תוכן מעורער, אך שולחי דואר זבל מרוויחים כסף על ידי חישוב כיצד לעקוף את המערכות הללו ולגרום לכך שדוא"ל לא ייחסם, כך שחלק מהדואר עדיין יעבור. קיים בביתך מדיניות לפתיחה או מענה להודעות דוא"ל מאנשים שאתה או ילדיך לא מכירים.
במידת הצורך, שקול אפשרויות תוכנה אחרות. אם אתה חושש שילדך אינו מציית לך ומציב את עצמו בסיכון, בנוסף לבדיקת ההיסטוריה בדפדפן, תוכל לשקול סוג של תוכנית הנקראת מפתח לוגר. זה מתעד את הקשות המקשים שילדך מקליד בדוא"ל, בפורומים, בחדר הצ'אט, בצ'אט וכו ', כך שאם היא רוצה להיפגש עם אדם זר או למסור מידע שאינו נוח לך, זה יתעד את המידע הזה. זו היא לא אופציה לשקול סקרנות כללית מצידך.אמנם תדע מה הילד שלך עושה, או לפחות מקליד למישהו, אך האסטרטגיה הזו היא סוג של המקבילה המקוונת של האזנה לשיחות טלפון של ילד, פתיחת הדואר שלה או מעבר לתרמיל או לחדר השינה שלה. לפעמים זה עשוי להיחשב מוצדק, אך מדובר בפגיעה בפרטיות. שקול את חומרת הצעד והחלט אם חששותיך מצדיקים את הגישה.
חסום את ילדך באמצעות סיסמה. אם ברצונך לחסום את הגישה של ילדך לאינטרנט כשאתה בבית, שקול להגן על המחשב עצמו באמצעות סיסמה שהוא לא יכול לנחש, (ימי הולדת, שמות חיות מחמד וימי נישואין קלים לנחש) כדי שלא יוכל להיות מקוון ללא ידיעתך או כשאתה לא בבית.
זהירות:
תוכנות עם בקרת הורים אינן יכולות לחסום את כל התוכן המעורר התנגדות.
אמור לילד ליידע אותך אם מישהו מאיים עליו או מציק לו באינטרנט, או מבקש פרטי קשר.
אתרים כמו MySpace ו- Flickr.com הם לא רק ילדים אחרים; מבוגרים רבים נמצאים גם ב- MySpace.
טיפים מהירים:
קבעו הנחיות עם ילדיכם לגבי משך הזמן המקובל להיות מקוונים ולמי הם יכולים ליצור קשר.
למד להכיר את ההבדל בין אתרי עזרה בשיעורי בית לחדרי צ'אט.
שים מחשבים עם גישה לאינטרנט באזורים פתוחים עם עומסי תנועה גדולים בבית במקום בחדר של הילד.
